מקור משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ח׳:ז׳
7 הָאַחִין אוֹ שְׁאָר הַיּוֹרְשִׁין שֶׁלֹּא חָלְקוּ יְרֻשַּׁת מוֹרִישָׁן אֶלָּא כֻּלָּן מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ בְּיַחַד הֲרֵי הֵן כְּשֻׁתָּפִין לְכָל דָּבָר. אֶחָד מִן הָאַחִין אוֹ מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁנָּפַל לְאֻמְּנוּת הַמֶּלֶךְ הָרֶוַח לָאֶמְצַע. חָלָה אֶחָד מֵהֶן וְנִתְרַפֵּא נִתְרַפֵּא מִן הָאֶמְצַע. וְאִם חָלָה בִּפְשִׁיעָה כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ בַּשֶּׁלֶג אוֹ בַּחַמָּה בִּימֵי הַחֹם עַד שֶׁחָלָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הֲרֵי זֶה מִתְרַפֵּא מִשֶּׁל עַצְמוֹ:
פירוש לחם משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ח׳:ז׳
7 האחין או שאר היורשים וכו'. כוונת הר"א ז"ל לומר דאם אלו האחים היו מאמות חלוקות וכל אחד היו לו נכסים אחרים מאמו אע"פ שהם משותפים בנכסי אביהם לא אמרינן דהוי כשותפין לכל דבר ויכול לומר כל אחד שהוא מנכסים שנפלו לו מאמו אבל אם ירשו מאמם יחד ממון הוי ודאי כאילו ירשו מאביהם ולא עלה על דעת הר"א ז"ל לומר כן כמו שהבין הרב בעל כ"מ אלא כוונתו הוא כשהיו אחים מאב ולא מאם וירש כל אחד מאמו בהא איירי הר"א ז"ל ורבינו ודאי דמודה לו בדין זה וכמ"ש בהלכות נחלות פ"ט והר"א לא השיגו אלא שקיצר ולא האריך והשגה אחרת שכתב גם בזה קיצר יוכיח שלא הקשה אלא מהקיצור לבד ואין זו השגה על רבינו דזה ביאר בהלכות נחלות פ"ט וכן ההיא דמחמת אחין לאחין שם ביארו ואע"ג דשם איירי באחין וכאן איירי נמי בשותפין למד כאן ממה שכתב שם ושם ממה שכתב כאן דהא דחלה אינו כתוב שם וילמד ממה שכתב כאן:
8 ואם חלה בפשיעה וכו'. מדברי התוספות משמע דדוקא רפואה שיש לה קצבה אבל אין לה קצבה אפילו חלה בפשיעה מתרפא מן האמצע וכן משמע מהירושלמי דאוקימו מתניתין ברפואה שיש לה קצבה ומתניתין בחלה בפשיעה איירי. אבל הטור ז"ל כתב בהיפך דחלה בפשיעה בכל ענין מתרפא מעצמו ובחלה באונס יש לה קצבה מתרפא מעצמו אין לה קצבה מתרפא מאמצע והקשה שם הרב ב"י דמהירושלמי משמע בהיפך כדכתיבנא וכתב שאולי היה לו הגירסא הפוכה ואין זה מספיק דכיון דאמתניתין קאי ומתניתין בחלה בפשיעה איירי ע"כ צריך לאוקומי מתניתין ברפואה שיש לה קצבה לכך נ"ל דהטור ז"ל לא היה לו גירסא אחרת אלא כגירסת התוס' ז"ל ומ"מ כשאלמנה חלתה אית לן כר"ש דמחלק בין רפואה שיש לה קצבה לאין לה קצבה א"כ הכא לא קי"ל כירוש' משום דחלה בפשיעה וכיון דפשע בדין הוא דאפי' רפואה שאין לה קצבה אין לו ובחלה באונס דלא פשע מחלק הטור בין רפואה שיש לה קצבה לאין לה קצבה משום דמשמע ליה דדמי לאלמנה שחלתה וכי היכי דהתם דוקא אין לה קצבה מתרפא מן האמצע ה"נ חלה באונס נמי וזה נ"ל ליישב דעת הטור ז"ל ורבינו לא הזכיר כלל מזה משמע דלא קי"ל כירושלמי בהא ולא מחלקין הכא בין יש לה קצבה לאין לה לא בפשיעה ולא באונס: